נח בשבע שגיאות

יש לי הרבה שאלות למשרד החינוך, אחת מהן היא בנושא שגיאות כתיב...

כשהייתי ביסודי ובתיכון, היה לנו ברור שצריך לכתוב בלי שגיאות כתיב.

כולם.

(המושג דיסלקציה עוד לא היה נפוץ).

וכך היה.

גם המתקשים נאלצו לשבור את השיניים / הראש, והשתדלו מאוד שלא לטעות.

נכון, בכל שכבה היו אחד או שניים שלא הצליחו לכתוב בלי שגיאות, אבל הרוב המוחלט הצליח.

והיום, כבר אסור לי בתור מורה להוריד ניקוד על שגיאות כתיב. לאף אחת.

מותר לתקן לתלמידות, מותר להסב את תשומת ליבן, אבל לא להוריד ניקוד.

ומה יצא מזה? תלמידות רבות לא מתאמצות לשים לב ולתקן שגיאות, הכל סבבה. גם ככה אסור להוריד להם ציון במבחן על זה...

זו לא בת אחת או שתיים לכיתה.. לפעמים אני נתקלת במבחנים של חצי כיתה ויותר מלאי שגיאות כתיב... לפעמים זה ברמה של "נח בשבע שגיאות".

והקטע הוא, שמאותן בנות, דורשים (וטוב שכך), להבחן על כתיבת מילים באנגלית ללא שגיאות...

מוזר, לא?

Freekip

זו הרי שפה זרה, ובאנגלית מצפים מהתלמידות שידעו איך לאיית נכון את המילים...

וראה זה פלא:

כמעט כולן מצליחות לאיית יפה, משקיעות ומתאמנות על "אוצר מילים", ומצליחות. בלי שגיאות ...

נזכרתי בזה השבוע כשהעברתי לכל שכבת ז שיעור מיוחד על : "איך לענות במבחנים". (איך מנסחים תשובות מלאות/ איך בונים תשובה מסודרת בלי לשכוח פרטים/ מה ממש לא מומלץ לעשות במבחנים וכד')

בין היתר, הסברתי, שמומלץ להתאמץ ולכתוב ללא שגיאות כתיב. ונכון שאני לא אוריד על זה ניקוד, כי במשרד החינוך חושבים שלא כדאי...

כי בחיים האמיתיים, אחרי התיכון, זה לא יעשה רושם טוב כשיראו שיש לכן שגיאות כתיב, וחבל לא להתקבל לעבודה טובה רק בגלל זה.

ואם תרצו, יש כל מיני פטנטים ושיטות איך להימנע משגיאות כתיב.

אני זוכרת את עצמי, כתלמידה, מתאמנת על זה...

אז אולי, אם יום אחד ישתנה במשרד החינוך משהו, ויאפשרו לי , כמורה, להוריד ניקוד על שגיאות בעברית, יש סיכוי שנגדל דור שיודע לכתוב כראוי :"מגל טוב למורה זאולה", מבלי להחליף ג' ב ז' או ת' ב ט'...

ובכל זאת, אני מסייגת את עצמי לגבי מעט התלמידות שיש להן דיסלקציה. (בינינו, גם על זה ניתן , במאמץ גדול, להתגבר).

ולכל המוטרדות, אני לא מורידה ניקוד על שגיאות כתיב (בכל זאת אני כפופה למשרד החינוך...), אבל מורידה ניקוד על ניסוח בלי תשובה מלאה ...